הסיפור של הסטודיו

אביה סטודיו הוא סטודיו קטן ליודאיקה יצוקה. הוא נקרא על שם הבת שלנו, והוא מתחיל ונגמר באותה יד אחת.

איך זה התחיל

ההתחלה הייתה בהדפסת תלת מימד. מודל, קובץ, מדפסת. אחרי זמן מה התברר שהחלק המעניין הוא לא הטכנולוגיה אלא מה שיוצא ממנה, ושהדברים שאנשים באמת רוצים בבית הם דברים שיש בהם משמעות. משם הדרך ליודאיקה הייתה קצרה.

היום רוב מה שיוצא מהסטודיו נוצק בבטון ובגבס. חלק מהתבניות נרכשות, וחלק גדול מהן מפותח כאן מאפס: מזוזת הקו, מזוזת היהלום, ולוח ברכת הבית עם המגש המחורץ לא קיימים בשום מקום אחר.

למה בטון

בטון הוא חומר עקשן. הוא לוקח יום להיצק, שלושה להתייבש, והוא לא סולח על יציקה חפוזה. בתמורה הוא נותן משהו שפלסטיק לא נותן: משקל ביד, פני שטח שמשתנים לפי האור, וקצה שמתעגל מעט אחרי הליטוש ונעשה נעים למגע.

כל פריט מלוטש ביד בנייר לחות בארבעה גרעינים, מהגס אל הדק, ואז נאטם בשכבת אטם מט. הפיגמנט מעורבב בתוך היציקה ולא נצבע מעליה, ולכן שריטה לא חושפת צבע אחר מתחת.

אין שניים זהים

כל יציקה נעשית בהזמנה, ובטון מתייבש באוויר. זה אומר שגוון של פריט אחד עשוי להיות שונה במעט מהגוון של פריט אחר מאותו דגם, ושהגרגר על פני השטח לא חוזר על עצמו בדיוק. זה לא פגם, זו התוצאה של חומר חי.

מה בא אחר כך

הכיוון הוא להרחיב את הטכניקות. חריטת מתכת ב־CNC וחיתוך לייזר הם השלב הבא, כי הם פותחים דגמים שיציקה לבד לא יכולה לעשות. הקטלוג יגדל לאט, ורק כשדגם עומד במבחן של הסטודיו הוא נכנס אליו.

מדברים איתנו

הסטודיו קטן, ולכן מי שעונה לטלפון הוא מי שיוצק. אם יש שאלה על דגם, על גוון או על נוסח חריטה, אפשר לכתוב או להתקשר.